מה קורה לגוף בעת המחלה?
במחלת הפרקינסון מתגלים בהדרגה ליקויים בתפקוד הגוף שנגרמים בשל כשל בייצור תא דופמין במוח. החוסר בייצור החומר הזה עלול לגרום לכשל עצבי שמתבטא בניוון, חולשה, קושי בביצוע פעולות, רעדים בלתי נשלטים ועוד. בדרך כלל מתחילה המחלה כרעד בגפיים שהולך ומתמשך ונוספים לו תסמינים אחרים. פרקינסון היא אינה מחלה תורשתית, כלומר- היא אינה עוברת מדור לדור במשפחת הלוקים בה בהכרח. במצבים חמורים עלולה המחלה לפגום ביכולת הדיבור, החשיבה, התזוזה ואף לעורר דמנציה. תסמיני המחלה עלולים להתגבר בעת לחץ, מצב נפשי רעוע או חולשה ועייפות כללית.
אורן זריף – הפורטל הרישמי
איך לחיות איתה בשלום?
הפרקינסון תתקוף את החולים בה בסביבות גילאי ארבעים – חמישים ותמשיך להתפתח לעת הזקנה. להתמודד עם מחלה חשוכת מרפא ובעלת תסמינים שמתגברים עם הזמן זה אינו פשוט, וברשות הרפואה המתקדמת היום יש אמצעים מגוונים שמטרתם להאיט או לפחות לעכב ולטפל בתסמינים של המחלה, בשלב בו הם מורגשים יותר. ישנן גם עמותות שדואגות לחולים ומעניקות להם פעילויות גופניות, תמיכה נפשית ופיזית וחוגים להעשרת העולם שלהם. לעיתים המחלה יכולה לגרום לתופעות כמו דיכאון וחולשה, ולכן תמיכה נפשית חשובה מאוד ללוקים במחלה.
תרופות וטיפול
יש מגוון תרופות אפשריות בתחום הרפואי למחלת הפרקינסון, והתאמתן היא מורכבת ולוקחת זמן. נדרש זמן עבור המומחים המטפלים בחולים להתאים את התרופה המתאימה ביותר והיעילה ביותר. טיפול תרופתי יכול להשתנות ולהיות משולב יחד עם תרופות נוספות כשהמחלה מחמירה או מתקדמת. עם זאת, המגוון הוא גדול והוא בעיקר מותאם לסימפטומים השונים של המחלה. ישנן גם טיפולים לא פולשניים שמטרתם להקל על הרעידות באמצעות טכנולוגיות חדשות, טיפולי פיזותרפיה שונים שמטרתם להפעיל את השרירים החלשים ודרכי רפואה אלטרנטיבות שונות וחדשות שמטרתן לגרות את אזורי המוח הפגועים.
